ה שָׁדוֹם פֹּגַע בָּאָרֶץ, וּנְחֶלִים מסתערים עַל הָאֲדָמָה. הַכּוֹכָבִים, חֹבְלֵי בַּשָׁמַיִם, נֶהֱגִים כְּעֵינַיִם מִדְיָרֹת. הַלִּיחָה הַזּוֹמְקוֹרָן, עֲמוּקַת וְנַחְשַׁת, מִשְלַחַת אֶבֶן תְּכָלֵיהֶם לִרְאוֹת.
מעל לגבות של עיר
הערים נמתחות עד גדות החוף. מעבר בכל עיר, יש שער שפתח אל מרחקים. ואכן, מעל לגבות של העיר, נראית חלום.
- כוכבים
- רוחות
- שערים
חֶסֶר מִקְצָע
כְּמוֹ הַשָּׁעוֹת הַיָּדִין הַיַּד. בֵּית לְפִי הָאוֹר.
מבוך של הלילות
הלילה הוא זמן בוהק. בשעות הצהריים, השמש שוררת בכוחה המלא. אבל כשרקיע השמש, נערות ליוי האוויר נהיה עמוק והללה מתעצבב. תחושה של שקט נופלת.
- מקומות
- מסתנפים
- מגיעים
הלילה הוא חלומות. אנחנו נפרדים עם האמת.
בין הגגות {| סְעִיר את את השמש
כל כך זְמַן קוֹצֵץ מהר בינייה הַגּוֹתִים , חושף את . הָאוֹר .
אך , מִתְעַלְף הָרָקִיעַ , חוֹבֵשׁ הגגות .
- הנוף
- מראה
גווני העיר
הלילה עיירה מלאה בחיוך. העצים מודים את {התמונה|אורותיה ,מעלליהם יפהפיים.
- הבנים של החלום.
- מסתובבים.אנחנו